יחיאל קריזה (1908 – 1968)
יחיאל קריזה היה צייר ישראלי יליד פולין, מחברי קבוצת "אופקים חדשים".
יחיאל קריזה, "ללא כותרת", 1964 בקירוב, שמן על בד, 92x73 ס"מ
מקור: אוסף אורן שץ
מקור קודם: אוסף עמי בראון
תערוכה: יחיאל קריזה מאוסף גבי ועמי בראון, המשכן לאמנות, עין חרוד, 2010, עמ' 66 מצולם.
ביוגרפיה
יחיאל קריזה נולד בעיירה טורק שבפולין. בילדותו למד ב-"חדר המתוקן" של תנועת "המזרחי".
בשנת 1922 עלה אביו של קריזה לארץ, ובשנת 1924 הצטרפו אליו שאר בני המשפחה. המשפחה התיישבה בשכונת מקור חיים בירושלים, והתפרנסה מבית מלאכה לאריגת כאפיות. בשנת 1924 עברה המשפחה לשכונת הצריפים בפתח תקווה, וקריזה עזר לאביו שהתפרנס כצבעי. בהמשך עבד קריזה כאורז בפרדסי פתח תקווה.
מקור: אוסף אורן שץ
מקור קודם: אוסף עמי בראון
בשנת 1931 החל קריזה לצייר בפתח תקווה בהדרכת אביגדור סטימצקי, שם גם הכיר את פנחס אברמוביץ, רפאל מוהר ועמירם תמרי. בהמשך למד שנה בסטודיו של יוסף זריצקי בתל-אביב. בתקופה זו גם אירגן מספר תערוכות משותפות בתל-אביב ובפתח תקווה.
בשנת 1933, לאחר נישואיו, עבר קריזה לגור עם אשתו ברעננה והמשיך לעבוד כאורז פרי הדר. במקביל צייר בזמנו הפנוי. בשנת 1935 נסע קריזה בפעם הראשונה לפריז, ושהה כמה חודשים בכפר אמנים בפולין.
בשנת 1941 עברה המשפחה לשכונת שפירא בתל אביב.
קריזה היה פעיל מאד באגודת הציירים והפסלים והוביל את אירגון התערוכות הכלליות של אמני האגודה. בין השנים 1944 ל-1950 אף שימש כמזכיר האגודה.
בשנות 1952 נסע קריזה פעם נוספת לפריז, ובין 1958 ל-1959 שהה שבעה וחצי חודשים בארצות הברית.
בין השנים 1960 ל-1963 לימד קריזה במכון אבני.
אודות עבודותיו של יחיאל קריזה
מקור: אוסף אורן שץ
מקור קודם: אוסף עמי בראון
תערוכה: יחיאל קריזה מאוסף גבי ועמי בראון, המשכן לאמנות, עין חרוד, 2010, עמ' 66 מצולם.
בתחילת שנות ה-30 היו עיקר ציוריו של קריזה ציורי נוף וטבע באקוורל ומעט גואש. לקראת אמצע שנות ה-30 הופיעו גם ציורי שמן. מציורים אלו לא שרד מאומה.
מקור: אוסף אורן שץ
לקראת סוף שנות ה-40 ותחילת שנות ה-50 עבר קריזה תקופה אקספרסבית, בה צייר ציורים מהווי הארץ, פועלים, עובדים ונופים בגואש. לאחר שובו מפריז ב-1952, החלו להופיע בציוריו יותר ויותר נופים עירוניים מופשטים למחצה, בעיקר בגואש, בהם הדגש מושם על הקומפיזיציה. בתקופה זו הרבה לצייר בחיפה, טבריה ויפו.
לקראת סוף שנות ה-50 עבר קריזה לצייר בעיקר בשמן, ובשנות ה-60 ציוריו הפכו למופשטים לגמרי. בשנת 1962 החלה "התקופה הלבנה", בה הציורים שלו התבססו על שכבות של צבע לבן.
פרסים מרכזיים
יחיאל קריזה זכה בפרס דיזנגוף היוקרתי לשנת 1947.
סיכום הפרסים:
- פרס דיזנגוף, עיריית תל-אביב, 1947
תערוכות יחיד
| שנה | שם התערוכה | מקום | עיר | אוצר/ת |
|---|---|---|---|---|
| 1937 | אלנבי 31 | תל-אביב | ||
| 1947 | 34 ציורי גואש ו-4 רישומים | מוזיאון תל-אביב לאמנות | תל-אביב | |
| 1952 | בית האמנים | ירושלים | ||
| 1952 | בית האמנים | חיפה | ||
| 1952 | בית האמנים | תל-אביב | ||
| 1953 | הבנין המרכזי | תל-אביב | ||
| 1954 | 25 יצירות | אולם האמנות | חיפה | |
| 1955 | 55 יצירות | בית האמנים | תל-אביב | |
| 1955 | 55 יצירות | בית יד לבנים | פתח תקווה | |
| 1958 | 60 יצירות מן השנתיים האחרונות | מוזיאון תל-אביב לאמנות | תל-אביב | אויגן קולב |
| 1959 | תערוכה מטעם קרן התרבות אמריקה ישראל | ניו-יורק, ארצות הברית | ||
| 1960 | בית צבי | רמת גן | ||
| 1961 | 36 יצירות | מוזיאון תל-אביב לאמנות | תל-אביב | חיים גמזו |
| 1963 | 35 גואשים | מוזיאון תל-אביב לאמנות | תל-אביב | חיים גמזו |
| 1969 | תערוכת זיכרון | מוזיאון לאמנות חדישה | חיפה | |
| 1969 | תערוכת זיכרון | בית יד לבנים | פתח תקווה | ג. תדמור |
| 1970 | תערוכת זיכרון | מוזיאון ישראל | ירושלים | יונה פישר |
| 1971 | גלריה ג'ולי מ. | תל-אביב | ||
| 2010 | עבודות מאוסף גבי ועמי בראון | המשכן לאמנות | עין חרוד | גליה בר-אור |
תערוכות קבוצתיות מרכזיות
| שנה | שם התערוכה | מקום | עיר | אוצר/ת |
|---|---|---|---|---|
| 1932 | תערוכה משותפת | דירת מגורים בשדרות רוטשילד | תל-אביב | |
| 1932 | תערוכה משותפת | פתח תקווה | ||
| 1942 | תערוכת השמונה | הבימה | תל-אביב | |
| 1953 | נציג ישראל לביאנלה של סאן פאולו | סאן פאולו, ברזיל | ||
| 1956 | נציג ישראל לביאנלה של ונציה | ונציה, איטליה | ||
| 1958 | ציור ישראלי מודרני | לונדון, אנגליה | ||
| 1961 | שלושה ציירי נוף | בית הנכות הלאומי בצלאל | ירושלים | יונה פישר |
| 1961 | תערוכת הפתיחה של הגלריה | גלריה ישראל | ||
| 1963 | אופקים חדשים | המשכן לאמנות | עין חרוד | |
| 1963 | נציג ישראל לביאנלה של סאן פאולו | סאן פאולו, ברזיל | ||
| 1964 | מאמנות ישראל | מוזיאון תל-אביב לאמנות | תל-אביב | ויליאם סייץ |
השאר תגובה