ביוגרפיה

אביגדור רנצו לואיזאדא נולד בפירנצה שבאיטליה למשפחה יהודית אמידה, חילונית ומושרשת היטב בחברה האיטלקית. אביו היה רופא ידוע וכך גם אחיו. סבו, שהיה צייר וצלם, גילה אצלו כישרון אמנותי, והחל ללמד אותו ציור. לאחר סיום לימודיו בתיכון שירת לואיזאדא בצבא האיטלקי ביחידת האלפיניסטים. משפחתו חשבה כי לאחר שחרורו מן הצבא, אליו ללמוד הנדסה, אך לאחר זמן קצר הבין לואיזאדא כי לימודי ההנדסה אינם עבורו.

בין השנים 1925 ל-1928 החל לואיזאדא בלימודי אמנות במסגרת באקדמיה לאומנויות היפות (Accademia delle Belle Arti) בפירנצה בניגוד לדעתו של אביו, אשר לא הסכים לסייע לו כלכלית בזמן לימודיו. בין השנים 1928 ל-1929 הוא המשיך את לימודיו במסגרת האקדמיה די סן לוקא (Accademia di San Luca) ברומא. כשחזר לפירנצה, התפרנס כמאייר ספרי ילדים. במקביל היה מעורה בתקופה זו בחוגי האמנות בעיר, ואף הוזמן להשתתף בביאנלה של ונציה.

בשנת 1933 עבר לואיזאדא לגור במילאנו, ובמקביל החל לואיזאדא להתענין בנושא הציונות. לאחר עליית הנאצים לשלטון, הוא שימש בין השנים 1936 ל-1939 כמזכירו של ארגון שסייע לפליטים שהגיעו מגרמניה לצפון איטליה, ובנוסף שימש כראש הסניף של הארגון במילאנו. במסגרת עבודתו הוא נסע בין ערי אירופה הגדולות במטרה לגייס תרומות. הוא ומשפחתו רצו לעלות לארץ ישראל, אך נשארו בשל חשיבות פעילות האירגון.

עם פרוץ מלחמת העולם השניה, פנה ראש הארגון ללואיזאדא ודרש כי ימהר לעזוב את איטליה לפני שיהיה מאוחר מדיף ואכן לואיזאדא ומשפחתו עלו לארץ ישראל בשנת 1939 על סיפון הספינה האחרונה שיצאה מנמל טרייסט.

בארץ הקים בשנת 1940 ביחד עם משפחות איטלקיות נוספות מושב שיתופי קטן באיזור השרון בשם תל-דן. אנשי הישוב לא היו מנוסים בחקלאות, ולכן הישוב התפרק בסופו של דבר. לואיזאדא עבד למחייתו כמאייר ספרי ילדים, מורה בבתי ספר יסודיים וצייר פנסי קסם.

בשנת 1948 היה לואיזאדא בין האמנים שייסדו את תנועת "אופקים חדשים", והוא הציג כמעט בכל תערוכותיה.

בין השנים 1965 ל-1975 לימד תולדות האמנות ב"אורט" ובסמינה למורות לציור בתל אביב.

אודות יצירתו

בתחילת דרכו, בתחילת מסוף שנות ה-20 ועד לסוף שנות ה-40, היה לואיזאדא צייר שמרן בהשפעת תרבות האומנות האיטלקית בה צמח, והתרכז בציור ריאליסטי של נושאי ציור מקובלים, כגון כדים, נופים ופורטרטים. נושאים אלו ליווי אותו גם לאחר שעלה לארץ, כאשר הדוממים (בעיקר כדים, אגרטלים ובקבוקים) תופסים מקום הולך וגדל בין ציוריו. במהלך תקופה זו הרבה גם לרשום רישומים (בעיקר דיוקנאות), אך תמיד טען כי לא ברישום נמצאת יכולתו המרכזית.

בבתחילת שנות ה-50 החלו הדוממים והפורטרטים של לואיזאדא להשתנות אל עבר הציור המופשט, תוך חדירה של קונסטרוקציות גיאומטריות שטוחות המבוססות על משטחי צבע וקווים. החפצים והנושאים בעבודותיו החלו משתלבים אלו באלו בהשפעה קוביסטית, עד שבציוריו משנות השישים והלאה הם לעיתים נעלמו לגמרי ועברו אל עולם גיאומטרי מוחלט. במסוף שנות השבעים התמלאו עבודותיו בקווים מפותלים והסתבכויות של הקווים והצורות.

פרסים מרכזיים

• פרס לרישום, אקדמיית סן לוקא, רומא, 1929
• עיטור אבירות על תרומתו להפצת התרבות האיטלקית, ממשלת איטליה, 1970
• פרס דיזנגוף, עיריית תל-אביב, 1982
• פרס מפעל חיים, משרד החינוך והתרבות

תערוכות יחיד

תערוכות קבוצתיות בחו"ל