ביוגרפיה

מאיר שטיינגולד נולד בעיירה טוצ'ין בפולין. בזמן מלחמת העולם השניה הוא ברח לרוסיה, שם עבד כצבע, ולכן לא נשלח אל החזית. עם תום המלחמה הגיע שטיינגולד לאיטליה, שם עסק בהברחת יהודים לכיוון ארץ ישראל. בשנת 1946 ניסה לעלות לארץ במסגרת ההעפלה הבלתי חוקית בספינת מעפילים, אך נתפס וגורש אל קפריסין, שם היה אסור עד קום המדינה ב-1948.

לאחר קום המדינה עלה לארץ, ועבר לגור בקיבוץ אילון בגליל העליון. בהמשך עבר לגור בקריית עמל, שם חי עד יום מותו.

את לימודי האמנות שלו החל במחנות הפליטים בקפריסין אצל הפסל זאב בן-צבי. לאחר שעלה לארץ המשיך בלימודי האמנות במסגרת המחזור הראשון של סמינר "אורנים" בטבעון, שם למד אצל מרסל ינקו וצבי מאירוביץ. בהמשך שימש כמורה בבתי מדרש למורים וגננות וכן במרכז לאמנויות של אגף החינוך בעיריית חיפה.

שטיינגולד שימש כיושב ראש אגודת הציירים והפסלים של חיפה והצפון, אך נאלץ להפסיק את פעילותו עקב מחלתו.

שטיינגולד היה אדם מאד צנוע, ובמשך כל חייו התנגד למכירת אוסף הציורים שלו.

אודות ציוריו של מאיר שטיינגולד

בציוריו של שטיינגולד ניתן לזהות סגנון ציור ייחודי המבוסס על רכיב פיגורטיבי, אשר על גביו מונחות באקספרסיביות שכבות צבע מופשטות, המערפלות את נושא הציור עד כדי הפשטה מלאה. הנושאים בציוריו מתרכזים סביב מספר מוטיבים מרכזיים, כאשר כמה מן הסדרות הבולטות שבהן הן סדרת "סוסים ורוכבים", "ציורי פנים" (בעיקר של הסטודיו של האמן), "סירות" ו-"דפים". לעיתים צייר שטיינגולד גם ציורי נוף (בעיקר של ירושלים), דמויות וטבע דומם.

פלטת הצבעים בה עשה שטיינגולד שימוש הייתה בגוונים ותתי גוונים כהים וקודרים בדרך כלל, כאשר בתוכם שזורים צבעים בהירים היוצרים ניגוד עז בציור. לעיתים קרובות נראים בציוריו גוונים של הצבע האדום, כשלידם גווני ירוק מנוגדים. לעיתים קרובות אף יותר נראה את הצבע הצהוב-חיוור כאשר מולו נמצא את הצבע השחור. פלטת הצבעים הייחודית של שטיינגולד הינה אולי המרכיב הבולט והייחודי ביותר המאפיין את יצירתו.

תערוכות יחיד

תערוכות קבוצתיות