איזידור אשהיים (1891 – 1968)
איזידור אַשהיים היה אמן ישראלי יליד גרמניה, מורה לציור וממנהלי האקדמיה לאמנות בצלאל.
ביוגרפיה
אשהיים נולד בעיירה מרגונין (Margonin) שבפרובינציית פוזן, ממלכת פרוסיה, הקיסרות הגרמנית (כיום בפולין), למשפחה דתית שומרת מסורת. בתחילה נועד להיות סוחר, אך במהרה החליט, נגד רצונה של משפחתו, כי ברצונו להיות צייר.
את לימודי האמנות שלו החל אשהיים בין השנים 1919 ל-1923 באקדמיה לאמנות בברסלאו (Staatliche Akademie für Kunst und Kunstgewerbe Breslau), שם למד אצל אוטו מילר (Mueller) האמן האקספרסיוניסט הגרמני הנודע (שהיה בהמשך גם ידידו הקרוב), ופרידריק פאוטש (Fryderyk Pautsch). עם סיום לימודיו נסע לצרפת ואיטליה בכדי להשתלם בציור. מ-1925 התקבל כחבר באגודת האמנים בשלזיה.
עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 נאסר עליו לצייר ולהציג את עבודתו, והוא החל לעבוד כמורה בבית ספר יהודי. בשנת 1939 הצליח לצאת מגרמניה, ובשנת 1940 ניסה להיכנס לארץ ישראל באניית מעפילים, אך נתפס על ידי הבריטים, ונכלא במחנה המעצר בעתלית למשך שבעה חודשים. במהלך תקופת מעצרו לימד אשהיים את חבריו העצירים ציור, ואף קיבל מהבריטים יריעות ברזנט מהן בנה אוהל בו הציג את יצירותיו.
בשנת 1944 עבר אשהיים לגור בירושלים והחל לעבוד כמורה לרישום בבצלאל, ובשנת 1960 מונה כמנהל בצלאל, תפקיד שמילא עד שנת 1961. הוא המשיך ללמד במוסד עד 1964, והיה מורם של רבים ובולטים מאמני ישראל.
אודות עבודותיו של איזידור אשהיים
מרבית יצירותיו המוקדמות של אשהיים נשארו בגרמניה ואבדו. עבודותיו של אשהיים הושפעו רבות מן האקספרסיוניזם הגרמני של תחילת המאה ה-20, אך עבודותיו הוגדרו לרוב כעבודות "אקספרסיוניזם מתון". אשהיים צייר ציורים פיגורטיביים בהם השתמש בטבע או באדם שלפניו כנקודת מוצא להבעה רגשית, שממנה נובעת היצירה, אך לא נסחף אל העיוות המוגזם של הצורה המאפיין את האקספרסיוניזם הנוקשה.
נושאי הציור העיקריים של אשהיים היו ציורי נוף המתאפיינים באווירה רוחנית עם נימה של מיסטיקה, וציורי פורטרט עזי הבעה. אשהיים השתמש בטכניקות מגוונות, אך היה קודם כל אמן רישום יסודי, בעל קו עדין ומלא הבעה. הרישום היה היסוד עליו הוסיף אשהיים רכיבים נוספים, כגון צבעי שמן, אקוורל ותחריטים. על ציורי הנוף שלו אמר אשהיים: "עליך לחלום את הנוף שלפניך, וליצור אותו מחדש"
בשנות הארבעים השתמש אשהיים בציוריו בעיקר בצבעים כהים וקודרים בסגנון הציור האירופי של שנות העשרים. בהמשך הפכו ציוריו, בהשפעת השמש הישראלית, למלאי צבע זוהר וברק.
פרסים מרכזיים
איזידור אשהיים זכה בפרס דיזנגוף היוקרתי לשנת 1952.
סיכום הפרסים:
- פרס רום, 1933
- פרס דיזנגוף, עיריית תל-אביב, 1952
- פרס עיריית ירושלים לאמנות, 1955
תערוכות יחיד
שנה | שם התערוכה | מקום | עיר |
---|---|---|---|
1955 | רישומים | בית האמנים | חיפה |
1957 | 43 ליטוגרפיות | מוזיאון תל-אביב לאמנות | תל-אביב |
1966 | רישומים והדפסים | מוזיאון ישראל | ירושלים |
1966 | רטרוספקטיבה | מוזיאון ישראל | ירושלים |
1968 | שרלוטנבורג | ברלין, גרמניה | |
1969 | תערוכת זיכרון | בית האמנים | ירושלים |
1970 | תערוכת זיכרון | בית יד לבנים | פתח-תקווה |
1974 | תערוכת זיכרון | הגלריה הקטנה | ירושלים |
תערוכות קבוצתיות
שנה | שם התערוכה | מקום | עיר |
---|---|---|---|
1953 | תערוכת פתיחת הגלריה | גלריה צ'מרינסקי | תל-אביב |
1958 | עשר שנות ציור ישראלי | מוזיאון תל-אביב לאמנות | תל-אביב |
1965 | תערוכת פתיחת הגלריה | הגלריה הירושלמית לאמנות | ירושלים |
1965 | תערוכת הרישומים | המוזיאון לאמנות חדישה | חיפה |
1985 | ציור אקספרסיוניסטי בירושלים 1930-1955 | גלריה נורה | ירושלים |
תערוכות קבוצתיות בחו"ל
שנה | שם התערוכה | מקום | עיר | מדינה |
---|---|---|---|---|
1956 | ביאנקו-נרו | לוגאנו | שוויץ | |
1956 | תערוכת ציירים ישראלים | המוזיאון לאמנויות | מונטריאול | קנדה |
1957 | תערוכת 22 ציירים ישראלים | המוזיאון הלאומי | קייפטאון | דרום אפריקה |
1958 | מציג ישראל לביאנלה ה-28 של ונציה | ונציה | איטליה | |
1958 | מבחר הציור הישראלי החדש – 15 אמנים | אולם מועצת האמנות הבריטית | לונדון | אנגליה |
1958 | תערוכת הציור הישראלי | אוסלו | נורווגיה | |
1959 | ביאנלה לגרפיקה | לובליאנה | יוגוסלביה | |
1960 | ביאנלה לגרפיקה | טוקיו | יפן | |
1964 | עיריית ברלין | ברלין | גרמניה | |
1966 | אגודת חובבי אמנות | קאסל | גרמניה |
השאר תגובה