ביוגרפיה

נחום טבת נולד בקיבוץ מסילות בעמק בית שאן. בצבא שרת טבת כקצין בחיל השריון והשתתף במלחמת ששת הימים בחזית רמת הגולן.

את לימודי האמנות שלו החל עוד בתקופת התיכון כאשר למד אמנות בסמינר "אורנים" אצל מרסל ינקו, קליר יניב וסימה סלונים.‏ לאחר שחרורו מן הצבא לקח טבת מספר שיעורי אמנות במכון אבני לאמנות בתל-אביב, ובמקביל הופנה על ידי שרה לוי, בעלת גלריה, שהתרשמה מכישוריו, אל הצייר והמורה רפי לביא בעיר רמת גן, אצלו למד בין השנים 1969 ל-1970.

בשנת 1975 הוזמן האמן רוברט ראושנברג על-ידי מוזיאון ישראל לבקר בארץ. במסגרת הביקור סייר האמן בכמה גלריות, ומבין האמנים אותם ראה התרשם מאד במיוחד מציוריו של טבת, ואף רכש לעצמו מספר רב של קולאז'ים. ראושנברג אף אירגן מילגה קטנה עבור טבת בכדי שיגיע לארצות הברית בכדי ליצור שם, אך טבת בחר שלא לנסוע. רק בשנת 1978 נסע טבת לארצות הברית, שם שהה עד שנת 1980. במהלך תקופה זו הציג שם מספר תערוכות, אולם חזר לארץ כי לדבריו לא הרגיש שהיה שם "חלק ממערכת תרבותית".‏

בשנת 1980 החל טבת ללמד במסגרת המחלקה לאמנות של האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים, ובין השנים 2001 ל-2010 שימש כראש התוכנית ללימודי תואר שני באמנות של בצלאל.

אודות עבודותיו

בתחילת דרכו (תחילת שנות השבעים) היו עבודותיו של נחום טבת בעיקר עבודות קולאז' בסגנון ילדותי במתכוון, תוך שימוש בסלוטייפ ועפרונות צבעוניים על גבי דפי נייר קטנים בכדי ליצור "מבניות מופשטת-מנימליסטית". בעבודות אלה כאילו שיתף טבת את הצופה בתהליך הבניה של הקולאז'. הציור, המחיקה וההדבקה הם שיוצרים את האסתטיקה תוך כדי תהליך יצירת הקומפוזיציה. בהמשך החל טבת לשלב זכוכית כמצע לעבודותיו, ובעבודות אלה הפכו החומרים, כולל המסגרת וחוט התלייה, למרכז העבודה. טבת לא ניסה לקחת את הרכיבים של עבודותיו ולייפות אותם, אלא ליצור יצירה בצורה של צירוף חומרים וחיבורם אלו לאלו.

לקראת אמצע שנות ה-70 הפך טבת לאחד מן האמנים המינימליסטיים הקיצוניים בארץ, מהלך שהתאפיין בסלידה עזה מן "המומחיות הטכנית" של הציור. עבודותיו התבססו על העמדת חפצים כאילו-שימושיים מחיי היום-יום בחלל, לעיתים בצורה בלתי מוגמרת, תוך יצירת מתח בין אשליית השימושיות של האובייקטים כאובייקט ממשי לבין היותן תוצר אמנותי המהווה מערכת סגורה בעלת היגיון פנימי.‏ טבת יצר מבנים גאומטרים העשויים מלוחות עץ סיבית אותם ניסר, צבע וסידר בחלל, כאשר הדגש הוא על השתלבותם של האובייקטים בחלל, ועל הפעולה אותה ביצעו (כיסוי, הישענות, סימון או החזקה). טבת לא מנסה ליצור או לייצג רגש או רעיון מסויימים, אלא ליצור סביבה אמנותית ממנה מתרשם הצופה.

בתהליכים אותם יוצר טבת הוא מתמקד בצימצום והפשטה של הרעיון עד כמה שניתן, בכדי להגיע אל המהות הפנימית של היצירה. עם זאת, בשל השימוש הרב שהוא עושה בחפצים דמויי חפצים שימושיים, לא הופכות עבודותיו למופשטות בצורה מלאה. באחת מתערוכותיו פרש טבת גליונות נייר לבנים ריקים על קירות הגלריה, ומבקר אמנות נודע זעם על הפשטת היתר, ושרף את אחד מגליונות הנייר.

פרסים מרכזיים

נחום טבת זכה בפרס דיזנגוף היוקרתי לשנת 2011.

סיכום הפרסים:

• מלגות אמן צעיר, קרן תרבות אמריקה-ישראל, 1973-76
• מלגת השתלמות לשהות בניו-יורק, קרן תרבות אמריקה-ישראל, 1979-80
• פרס דיסקונט לאמן ישראלי מטעם מוזיאון תל אביב, 1984
• פרס סנדברג, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1986
• פרס קרן התרבות אמריקה-ישראל, 1990
• פרס פונדק, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1991
• פרס שרת החינוך והתרבות לאמן ישראלי, 1992
• פרס למפעל חיים מטעם משרד המדע, התרבות והספורט, 2007
• פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול מטעם עיריית תל אביב-יפו, 2011
• פרס א.מ.ת, 2013

תערוכות יחיד

תערוכות יחיד בחו"ל

תערוכות קבוצתיות מרכזיות

תערוכות קבוצתיות בחו"ל