ביוגרפיה

בעקבות ייעוץ שקיבל מידיד של המשפחה, החל ער את לימודי האמנות שלו בין השנים 1993 ל-1994 עם הצייר אוסוולד אדלר (אז בן 86), שהיה מומחה בקנה מידה עולמי באנטומיה בציור. בשנת 1995 למד במשך שנה אחת באקדמיה לאמנויות "בצלאל", אך החליט לפרוש מן הלימודים מאחר ואלו לא סיפקו לו את הכלים הפרקטיים ליצירה אותה ביקש ליצור. בשנת 1996 המשיך ער בלימודי ציור ורישום עם הצייר אברהם ביקוב. בשנת 2011 הוא הוזמן להשתתף בתוכנית שהות האמן הפריסאית, "Internationale des Arts Cite". במסגרת התוכנית שהה בצרפת במשך כחצי שנה.

בין השנים 1990 ל-1996 שימש ער כמאייר עבור הוצאות ספרים, מגזינים וסוכנויות פרסום. במקביל, שימש כמאייר גם בעיתונים מעריב ודבר, ובהמשך שימש בין השנים 1996 ל-2001 כמאייר הבית של רשת המגזינים ידיעות תקשורת. בין השנים 2002 ל-2003 שימש ער כקריקטוריסט הבית של עיתון מעריב.

בשנת 2008 נבחר ער לצייר את בול אבא אבן עבור דואר ישראל.

על עבודתו

ציוריו של ער הינם ציורים ריאליסטיים הנעשים תוך הפעלת שליטה טכנית יוצאת דופן ברכיבי הציור. את ציוריו נהוג לשייך אל זרם "הריאליזם הנוקב", והם נעים בצורה וירטואוזית בין כתמי אור מרחפים לבין סופר-ריאליזם בלתי מתפשר עד כדי כאב.

חלק גדול מציוריו סובב סביב דיוקנאות של מודלים (גם גברים וגם נשים) איתם הוא נוהג לעבוד לאורך זמן רב, ביחד עם דיוקנאות עצמיים רבים. הציורים שלו אינם מנסים ליפות את אובייקט הציור, או מנסים לספר סיפור לצופה. הציורים מאופקים, וכמעט שלא ניתן למצוא בהם התלהמות או ניסיון לזעזע. נושא נוסף אותו ניתן למצוא פעמים רבות בעבודותיו של ער הוא אובייקטים "תעשייתיים", כלומר חפצים דוממים כגון אופניים, סל זבל ואפילו גולגולת של גמל. אל כל האובייקטים שלו, גברים, נשים וחפצים הוא מתייחס באותה רצינות שקדנית. כיום מצייר ער פחות ופחות בחוץ, ורוב עבודותיו נעשות בתוך הסטודיו.

על האיפוק הניכר בעבודותיו אמר ער: "אם אתה רוצה שישמעו אותך – אתה צריך לדבר בשקט".

פרסים מרכזיים

אמנון דוד ער הוא הזוכה בפרס שיף היוקרתי לאמנות פיגורטיבית-ריאליסטית לשנת 2008.

סיכום פרסים:

• הזוכה הראשון בפרס חיים שיף, מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2008

תערוכות מרכזיות

תערוכות קבוצתיות מרכזיות:

תערוכות קבוצתיות בחו"ל: