ביוגרפיה

לבנון נולד בשם מרדכי וייס בכפר ליד העיר גרוסוורדיין שבטרנסילבניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום אוראדיה, רומניה) למשפחה יהודית מסורתית. כילד שימש לבנון כנושא צבעים עבור אחיו הבכור סלומון וייס, שהיה צייר גם הוא, ונהג לצייר ציורי קיר עבור תושבי העיירה.

בשנת 1921 החליט לעלות לארץ ישראל, והצטרף להסתדרות. בשנת 1922 למד כמה חודשים ב"בצלאל". עד שנת 1925 עבד כפועל חקלאי ב"גדוד העבודה" במושבות הגליל, ומשנת 1926 עבד כטייח. בין השנים 1925 ל-1927 למד ציור אצל הצייר יצחק פרנקל-פרנל במסגרת הסטודיו לציור של ההסתדרות, ובשלב מסויים החליט להפסיק את עבודתו ולהתמסר לציור. בשנת 1929 היה לבנון אחד הציירים החברים בקבוצת "מסד", והשתתף בתערוכה הקבוצתית הראשונה של הקבוצה (הייתה זו גם התערוכה הראשונה בה הציג מציוריו). ב-1938 עבר לגור בירושלים, ובשנת 1963 פתח סטודיו בצפת ומאז חילק את זמנו בין צפת לבין ירושלים.

בשנת 1978 הולט להוציא בול שעליו מופיע הציור "סימטה בצפת" של לבנון כחלק מסידרת "אומנות הציור".

על ציוריו של מרדכי לבנון

ציוריו של לבנון עוסקים בעיקר בנופי הארץ, אך אין הוא מצייר את הנוף בצורה מדוייקת. בציוריו מעביר לבנון את הנוף דרך מסננת אישית שלו, ויוצר ממנו ציור חלומי וקסום. הנוף הוא הגורם ממנו מתחיל הציור, אך התרשמותו של לבנון לוקחת את הנוף אל מחוזות אחרים בסגנון אקספרסיוניסטי. הבתים וההרים בציוריו כאילו מתגבהים ומרחפים אל השמים, ונוסכים בציור יסוד שמיימי של התרוממות רוח. לבנון נהג לצייר בעיקר את נופי הערים הקדושות, ירושלים וצפת, כאשר הצבעים והנושאים של ציוריו מתחברים אל ההיסטוריה היהודית הרוחנית אותה ינק עוד בבית אביו שהיה רב במקצועו. גם פלטת הצבעים בה עושה לבנון שימוש איננה טבעית, והיא מוסיפה עוד בזוהר שלה לתחושת החלום, הפיוט והמסתורין בציוריו.

לבנון נהג לצייר את ציוריו לאורך זמן רב. הוא היה בונה אותן שלב אחר שלב, צורה אחר צורה, צבע אחר צבע. שוב ושוב היה חוזר אל התמונה, משנה אותה, מתקן אותה ומוסיף אליה עד שהשביעה את רצונו. לאורך השנים היה לבנון נאמן לסגנון הציור הייחודי שלו, ולא נטה אל אופנות וסגנונות אמנותיים חדשים. אין בדרכו מאבקים פנימיים או ייסורים, אלא רק יצירה שעברה מן הציורים הפיגורטיביים הקודרים מהם התחיל, אל הציורים הבהיר, הכל-כך ישראלי.

על יצירתו אמר ד"ר חיים גמזו: "מעולם לא המיר את האמת שלו ביופי המתקתק, הגנדרני, של כתם אסטטי שאין מאחוריו אלא וירטואוזיות שטחית".

פרסים מרכזיים

מרדכי לבנון זכה בפרס דיזנגוף היוקרתי פעמיים (1940 ו-1961).

סיכום הפרסים:

• פרס דיזנגוף, עיריית תל-אביב, 1940
• פרס הרמן שטרוק, עיריית חיפה, 1940
• פרס ירושלים, 1948
• פרס תל-אביב, 1948
• פרס ישראל-ברזיל, 1957
• פרס דיזנגוף, עיריית תל-אביב, 1961
• פרס ירושלים, 1968

ספרות

תערוכות יחיד

תערוכות בחו"ל