פנחס כהן גן (1942)
פנחס כהן גן הוא אמן ומורה לאמנות ישראלי, הנחשב לאחד האמנים הבולטים באמנות המושגית (קונספטואלית) הישראלית. לאורך הקריירה שלו עסק כהן גן רבות בעירעור והתרסה כנגד הממסד האמנותי והמוסכמות החברתיות. בעבודותיו התמקד בהרחבת ופריצת גבולות האמנות המסורתית.
ביוגרפיה
פנחס כהן גן נולד בעיר מקנס שבמרוקו למשפחה יהודית שומרת מצוות מהמעמד הבינוני-גבוה. בשנת 1949 עלה לישראל ביחד עם הוריו וארבעת אחיו באונייה "קדמה". המשפחה התיישבה בקריית ביאליק, בשכונה של יוצאי גרמניה. בנעוריו עבד כהן גן בבנייה, כדי לעזור לפרנסת המשפחה. ב-1954 הצטרף לתנועת הנוער "השומר הצעיר" והמשיך להדריך בה עד לגיוסו לצה"ל, שם שירת במסגרת הנח"ל.
את הכשרתו בתחום האמנות החל כהן גן כבר בגיל צעיר כשלמד בין השנים 1956 ל-1958 פיסול אצל אהרון אשכנזי. בשנת 1962 עבר לירושלים על מנת ללמוד אמנות בבצלאל, אולם נאלץ להפסיק את לימודיו לאחר כשבוע עקב מצוקה כספית. עם שובו לחיפה למד רישום אצל מרסל ינקו ופיסול אצל מיכאל גרוס במסגרת סמינר אורנים. בשנת 1967 החל בשנית את לימודיו בבצלאל. ב-1968, במהלך לימודיו, נפצע בפיגוע בשוק מחנה יהודה. בשנת 1970, לאחר שסיים את לימודיו בבצלאל, נסע להשתלמות במסגרת סנטרל סקול אוף ארט בלונדון. בשנים 1971 עד 1973 למד כהן גן באוניברסיטה העברית בירושלים, והשלים תואר בוגר בסוציולוגיה ותולדות האמנות. בין השנים 1975 ל-1977 נסע כהן גן לניו-יורק, והשלים שם תואר שני באמנות באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. כהן גן חזר לבסוף אל האקדמיה לאמנות "בצלאל", שם הוא משמש כפרופסור חבר.
אודות עבודתו
עולם היצירה של פנחס כהן גן בוחן את הקשר בין האמנות לבין עולם המדע, הטבע והשפה. בתחילת שנות ה-70 התרכז כהן גן ב-"פעולות" שבין המפורסמות שבהן היו:
- תערוכת תחריטים ברפת של קיבוץ נירים שבנגב.
- "פרויקט ים המלח" (סתיו 1972) – בו השתיל דגים חיים בים המלח בתוך שרוול מים מתוקים.
- "פרוייקט אלסקה" (יולי-אוגוסט 1973) – בו נסע לאלסקה בכדי לבחון את יכולת ההישרדות של האדם בתנאים קיצוניים.
- "פעולה במחנה הפליטים ביריחו" (חורף 1974) – בו הקים אוהל במחנה פליטים ביריחו.
- "נגיעה בגבול" (ינואר 1974) – בו הטמין בארבעת גבולות המדינה מטילי ברזל ועליהם נתונים דמוגרפים על מדינת ישראל.
- "כף התקווה הטובה" (מרץ-אפריל 1974) – בה שפך שני גלונים של מי ים המלח במפגש האוקיאנוסים בכף התקווה הטובה בכדי לחבר אליהם מחדש את ים המלח המנותק.
- "פרויקט התפייסות עם אסיה" (1975) – בו לקח אורז ישראלי וזרע אותו בהרי ההימלאיה, על הגבול בין נפאל לבין סין, בכדי לחבר מחדש את ישראל המבודדת עם יבשת אסיה.
מקור: אוסף אורן שץ
מקור קודם: אוסף גבי ועמי בראון
תערוכה: "אנצור דמעתי עם בוא גאולתי", מוזיאון תל-אביב, 2012 (מדבקת מוזיאון תל אביב בגב העבודה)
מקור: אוסף אורן שץ
מקור קודם: אוסף גבי ועמי בראון.
גלריה מקס פרוטץ', ניו-יורק (מדבקה מאחור)
בעבודותיו אלו, כמו אחרות, התמודד עם סוגיות של שייכות, ניתוק תרבותי, זרות וניסיונות השתלבות עקרים בנוף, תוך עיסוק גלוי בשאלות פוליטיות וחברתיות. עיקר היצירה בפעולות היה הפעולה עצמה, והרישומים שליווי אותן היו רק תוצר משנה. על תקופה זו אמר כהן גן: "כן הציור שלי היה פני כדור הארץ".
באמצע שנות השבעים, בתקופה בה שהה בארצות הברית, חל מפנה בעבודתו, והיא הפכה למסורתית יותר. על תקופה זו אמר כהן גן כי אינו מעוניין להתרכז באיכותה הגרפית של יצירת האמנות, כי אם בניסיון ל"צמצום המרחק שבין הרעיון לבין ביטויו החזותי". בחלק גדול מעבודותיו של כהן גן מופיעה דמות אדם סכמטית המייצגת את "כל אדם" העומד במבחנים והתנגשויות עם חוקי הטבע המיוצגים על ידי נוסחות מתמטיות וסרטוטים, תוך יצירת תחושות של אבדון, חוסר אונים וניכור. הנוסחאות מייצגות מושג קבוע ונוקשה בעולם של חוסר וודאות.
מקור: אוסף אורן שץ
מקור קודם: אוסף פרופ' מרדכי עומר
תערוכה: "פנחס כהן גן", 1983, מוזיאון חיפה לאמנות חדישה, המשכן לאמנות עין חרוד, עמ' 50 (מצולם)
תיעוד: קו 6/7, כתב עת לאמנות, יוני1984, עמ' 43 (מצולם)
מקור: אוסף אורן שץ
מקור: אוסף אורן שץ
באמצע שנות השמונים החל להופיע ראש ללא גוף, זיכרון מן הפיגוע החבלני בו היה מעורב, שהצטרף בהדרגה אל דמות ה-"כל אדם". דמות ה-"כל אדם" הפכה בהדרגה לדמות המסורטטת בקו מתאר חיצוני בלבד. הקומפוזיציות הפכו לאקספרסיביות יותר, והעבודות עסקו בנושאים חדשים, כולל עיסוק בנושא השואה כגון בסידרה "ואלה שמות" (1992), שהוצגה בביאנלה באיסטנבול, בה הונצחו קהילות של יהודים שנספו בשואה.
לאורך השנים יצר כהן גן שפה פרטית משלו שבה מושגים שלעיתים רק הוא יכול לרדת לסוף פשרם, וזו אולי אחת הסיבות מדוע האמנות שלו איננה פשוטה לעיכול לקהל הרחב. על יצירתו אמר כהן גן: "יצירה שלא מתוך בדידות ושברון לב לא תנסוק לכלל אמנות".
מקור: אוסף אורן שץ
מקור: אוסף אורן שץ
פרסים מרכזיים
פנחס כהן גן הינו חתן פרס ישראל לציור לשנת תשס"ח.
כהן גן זכה גם בפרס דיזנגוף היוקרתי לשנת 2005.
פרסים נוספים:
- פרס שטרוק מטעם האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, 1970
- מלגת השתלמות בבריטניה מטעם המועצה הבריטית, 1970
- פרס איקה לאמן צעיר מטעם מוזיאון ישראל בירושלים, 1972
- מלגת לימודים מטעם אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, 1975
- פרס יצירה על שם אייזיק שטרן מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל, 1978
- פרס סנדברג מטעם מוזיאון ישראל בירושלים, 1979
- פרס אויגן קולב לגרפיקה ישראלית מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות, 1991
- פרס שר החינוך ליצירה בציור ובפיסול מטעם משרד החינוך והתרבות, 1991
- מלגת שהייה מטעם הסיטה בפריז, 1992
- פרס קרן מנדל ואווה פונדיק לאמנות ישראלית מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות, 1993
- פרס רכישה מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות, 1999
- פרס מפעל חיים מטעם משרד משרד החינוך, התרבות והספורט, 2005
מקור: אוסף אורן שץ
מקור: אוסף אורן שץ
ספרות
תערוכות יחיד
שנה | שם התערוכה | מקום | עיר |
---|---|---|---|
1972 | אמנות טוטאלית: מן הנוף אל ההפשטה ומן הטבע אל האמנות | גלריה דוגית | תל אביב |
1972 | תחריטים | הרפת של קיבוץ נירים | קיבוץ נירים |
1974 | פעילויות | מוזיאון ישראל | ירושלים |
1974 | תוכניות | גלריה דלסון-ריכטר | תל אביב |
1975 | רישומי פרויקט אלסקה | גלריה שרה גילת | ירושלים |
1975 | דיסלוקציה: העתקת חלל פיזי של מהגר לגלריה | גלריה דלסון-ריכטר | תל אביב |
1978 | יצירות לאחר המושג | מוזיאון תל אביב לאמנות | תל אביב |
1978 | דמויות היסק בציור | גלריה ריבנפלד | תל אביב |
1978 | הנחות היסק במרחב | גלריה גימל | ירושלים |
1980 | פסוק, מבע, טענה | גלריה מבט | תל אביב |
1980 | הנחות היסק במרחב: 1. אנטרופיה (ציור); 2. גאומטריה כלואה (תחריט) | גלריה גימל | ירושלים |
1981 | רישומי תדמית: המשטח הלא-ישר | גלריה גבעון | תל אביב |
1981 | ציור שטח | גלריה גימל | ירושלים |
1981 | ציור חלל | גלריה גימל | ירושלים |
1982 | ציור תהום | גלריה גימל | ירושלים |
1982 | רעל מתוק: רישומים רגישים לאור | גלריה גימל | ירושלים |
1982 | גברים בעבודה: שבעה ציורים גדולים | גלריה גבעון | תל אביב |
1983 | המשכן לאמנות | עין חרוד | |
1983 | מוזיאון חיפה לאמנות חדשה | חיפה | |
1984 | עבודות | גלריה שרה גילת | ירושלים |
1984 | צילום מתוגבר | גלריה קמרה אובסקורה | תל אביב |
1985 | האמנות המטאפורמלית | גלריה תת-רמה | תל אביב |
1985 | הרובע ה-15 | גלריה מבט | תל אביב |
1985 | מולדת ב': מודל ציורי | גלריה גימל | ירושלים |
1986 | ציורים | גלריה מימד | תל אביב |
1986 | שואה יהודית נוגעת בי | גלריה גימל | ירושלים |
1986 | ציור ואנטיתזה | גלריה גימל | ירושלים |
1987 | הגלריה של קיבוץ לוחמי הגיטאות | קיבוץ לוחמי הגיטאות | |
1987 | הגלריה של קיבוץ בארי | קיבוץ בארי | |
1987 | ציורים | גלריה דביר | תל אביב |
1987 | ראשים מרחפים | גלריה מימד קטן | תל אביב |
1987 | קיצור בשירות התנ"ך | גלריה מימד קטן | תל אביב |
1987 | תמונות מדברות: ציורים מבנק הדמעות | גלריה גימל | תל אביב |
1988 | הדפסים, 1988-1968 | מוזיאון לאמנות ישראלית | רמת גן |
1988 | קוסמוס, כאוס, פאתוס | גלריה דביר | תל אביב |
1989 | העולם הרביעי | גלריה גימל | ירושלים |
1989 | יהודי | גלריה מימד | תל אביב |
1989 | אלף שנים של כאב וחסד | גלריה גימל | ירושלים |
1990 | ציורים זוכרים | סדנאות האמנים | תל אביב |
1990 | עבודות חדשות: אנפרניל 25 מ"ג | גלריה שלוש | תל אביב |
1990 | מהאני הפרטי אל תוכי | מוזיאון ערד | ערד |
1992 | עבודות על נייר, 1992-1969 | מוזיאון תל אביב לאמנות | תל אביב |
1993 | אמנות דתית: הם ואנחנו | גלריה שלוש | תל אביב |
1994 | עיבוד ההיסטוריה | המשכן לאמנות | עין חרוד |
1997 | גרמטולוגיה בפרעח"לנד | גלריה גבעון | תל אביב |
1997 | לאן נגיע: ציות עיוור לחובה לא מוסרית | גלריה מינרווה | תל אביב |
2000 | הארכיטקטורה של הרוע ברייך השלישי: מייצב תלת-נושאי בציור, פיסול וארכיטקטורה | גלריה גבעון | תל אביב |
2001 | תגובה לאסתטיקה של הרוע ברייך השלישי מנקודת מבטו של יהודי לוונטיני | מיצב | קיבוץ נירים |
2006 | אמנות הייתור | המכון לאמנות במכללת אורנים | טבעון |
2008 | עבודות בפורמט גדול | גבעון גלריה לאמנות | תל אביב |
2012 | אנצור דמעתי עם בוא גאולתי: עבודות 2012-1970 | מוזיאון תל אביב לאמנות | תל אביב |
תערוכות קבוצתיות
שנה | שם התערוכה | מקום | עיר | |
---|---|---|---|---|
1974 | רישום – מעל ומעבר | מוזיאון ישראל | ירושלים | יונה פישר |
תערוכות בחו"ל
שנה | שם | מקום | עיר | מדינה |
---|---|---|---|---|
1974 | עיתונים ורישומים | גלריה רינה | ניו יורק | ארצות הברית |
1976 | מעגלים פיגורטיבים ואלקטרונים | גלריה מקס פרוטץ' | ניו יורק | ארצות הברית |
1976 | עבודות חדשות | גלריה רינה | ניו יורק | ארצות הברית |
1976 | דמות צורה, נוסחה | גלריה מקס פרוטץ' | וושינגטון | ארצות הברית |
1977 | שפת האמנות וההיסטוריה של האמנות | גלריה מקס פרוטץ' | ניו יורק | ארצות הברית |
1978 | הנחות היסק בציור | אוניברסיטת רוד-איילנד | קינגסטון | ארצות הברית |
1979 | תערוכה סמויה | מלון צ'לסי | ניו יורק | ארצות הברית |
1980 | גלריה מקס פרוטץ' | ניו יורק | ארצות הברית | |
1981 | עבודות על נייר | גלריה גאלריט | לונד | שבדיה |
1981 | הנחות היסק: המשטח הלא-ישר | גלריה מקס פרוטץ' | ניו יורק | ארצות הברית |
1982 | המכון לאמנות של סן-פרנסיסקו | סן פרנסיסקו | ארצות הברית | |
1982 | השבת השחורה | גלריה מקס פרוטץ' | ניו יורק | ארצות הברית |
1992 | ואלה שמות | הביינלה הבינלאומית לאמנות | איסטנבול | טורקיה |
1996 | דמות, צורה, נוסחה | מוזיאון וותרספון לאמנות | גרינסבורו | ארצות הברית |
השאר תגובה