שמואל עובדיהו (1892 – 1963)
שמואל עובדיהו נחשב בשיאו לאחר מאמני השורה הראשונה בארץ. עבודותיו מאופיינות בכובד ראש ובשקידה, ואוצרות בתוכן רגש רב.
ביוגרפיה
שמואל עובדיהו נולד בעיירה ברשאד באוקראינה בשם שמואל אובודובסקי. הוא החל את דרכו האמנותית כבר בגיל 12, כאשר החל לצייר בצורה עצמאית. כשהיה בן 16 נלקח תחת חסותו של אציל פולני בשם ויקטור צ'יזבסקי, שלקח אותו לוורשה, והכניס אותו ללמוד באולפן לציור. לאחר שתי שנות לימוד בוורשה שלח אותו האציל למינכן, שם למד בין השנים 1912 ל-1914 באקדמיה הממלכתית אותה סיים בהצטיינות בהיותו בן 20. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר אל עירו לודג' שבפולין, שם החל ללמד ציור בגמנסיה העברית מיסודו של ד"ר בראודה.
בשנת 1924 על עובדיהו אל ארץ ישראל. אחד מן האנשים אותם פגש עובדיהו היה ח.נ. ביאליק, שהפך לידידו. ביאליק הרבה לבקר בסטודיו של עובדיהו בכדי להנות מעבודותיו, ואף נתן לו לעטר סיפורי ילדים שיצאו בהוצאת "דביר". "קרא את עצמך עובדיהו" אמר לו ביאליק, והוא אכן עיברת את שמו מאובודובסקי לעובדיהו. ביאליק היה בין מעריציו של עובדיהו, ושני ציורי נוף (צבעי-שמן) של עובדיהו תלויים עד היום בבית ביאליק שבתל-אביב.
בשנת 1931 נסע עובדיהו אל פריז, אך הרגיש עצמו בודד בעיר, אולי כי לא ידע צרפתית. מספרים כי בכדי לקנות במכולת בצרפת, היה מצייר את מבוקשו על נייר. מפריז נסע לסיור בערי פולין, ומשם חזר לארץ.
בשנת 1965 נחנך ביתן על שמו של עובדיהו במוזיאון העירוני של בת-ים, בו נתלו 15 עבודות שנתרמו למוזיאון מאוסף האמן.
אודות ציוריו של שמואל עובדיהו
כאשר הגיע עובדיהו לארץ בשנת 1924, הוא נבהל בתחילה מן הנוף החדגוני של ארץ ישראל ומן הניגודים החריפים בין האור לבין הצל, עד כי חשש כי לא יוכל לצייר בארץ, וכמעט שבחר לחזור לאירופה. על מה שעבר עליו סיפר עובדיהו: ""שם באוקראינה, רך הנוף ודשן, ענוג ולירי, בעוד שכאן נקלעתי לפתע לנוף של חולות לוהטים ואדמת טרשים. געגועי על אותם שדות ויערות מוריקים, שבחיקם גדלתי, גוברים עלי".
לאחר שהתקרב אל האנשים המשתתפים בבניין הארץ, עבר עובדיהו לגור בבית בשכונת רוזנפלד על שפת הים, והחל לצייר את בניית העיר תל אביב, את בתיה של העיר, ואת גלי הים והחול שהגיעו עד למרגלות ביתו.
עם הזמן השתנו הנושאים של ציוריו למראות ליריים ועצובים, והוא התחיל לצייר את הפינות הרגועות והירוקות של הארץ בצבעים רכים של ירוק וכחול. בנוסף הרבה לצייר גם ציורי פנים, דומם ודיוקנאות.
עובדיהו לא הצליח להסתגל עד הסוף לאור החזק של ארץ ישראל, אז במקום להסתגל לאור, התאים עובדיהו את נוף הארץ אל מסגרת יצירתו, כאילו התעלם מן האור של ארץ ישראל, מבלי לאבד מתוכנו ויופיו. הוא צייר את נופי הארץ בצבעים רכים ועדינים, הכהה את חריפותם, ועימעם את עוצמת האור הלבן. בציוריו שורר תמיד מעין סתיו אירופאי לירי ועצוב.
פרסים מרכזיים
שמואל עובדיהו זכה בפרס דיזינגוף היוקרתי בשנת 1938.
שמואל עובדיהו כהשקעה
למרות שבשיאו היה עובדיהו אחד האמנים המוערכים בארץ, לאורך השנים הוא הלך ונעלם מן התודעה, וכיום שמו אינו מוכר לרבים. אפילו יצירות שמן של עובדיהו נמכרות כיום במחירים נמוכים באופן יחסי לאיכות הביצוע של האמן. עבודות שמן על בד של עובדיהו יתומחרו בדרך כלל בין 1,000 ל-3,000 דולר, בהתאם לגודל ולאיכות הביצוע.
ניתן לומר כי רכישת יצירה של עובדיהו היא כיום אחת האפשרויות הכלכליות ביותר עבור כל מי שמעוניין לרכוש עבודת שמן של אמן ישראלי מרכזי עבור האוסף שלו.
תערוכות יחיד
שנה | שם התערוכה | מקום | עיר |
---|---|---|---|
1925 | תערוכה בפתיחת מאיר דיזנגוף וח.נ. ביאליק | בית הספר לבנים (אחד העם) | תל-אביב |
1938 | תערוכת יחיד – 40 עבודות | מוזיאון תל-אביב לאמנות | תל-אביב |
1947 | תערוכת יחיד | מוזיאון תל-אביב לאמנות | תל-אביב |
תערוכות קבוצתיות מרכזיות
שנה | שם התערוכה | מקום | עיר |
---|---|---|---|
1926 | התערוכה החמישית של אגודת אמנים עברית | מגדל דוד | ירושלים |
1928 | התערוכה השביעית של אגודת אמנים עברית | מגדל דוד | ירושלים |
1964 | תערוכת ציירי ישראל – עם אבני, חיים אתר ומנחם שמי | תערוכה נודדת |
השאר תגובה