איסוף אמנות הוא הנאה גדולה, אך חלק גדול מן האספנים עושה זאת גם מתוך ראיה של היתרונות הכלכליים בהשקעה באוסף אמנות טוב. במאמר זה אנסה להסביר כיצד אני בונה את אוסף האמנות שלי, תוך דגש מיוחד על הפן הכלכלי של בניין האוסף.

אמנות ישראלית או בינלאומית?

ההחלטה הראשונה אותה כדאי לקבל בעת הרכבת אוסף אמנות היא האם להתרכז באמנות ישראלית, או שאולי כדאי לשלב אמנים בינלאומיים באוסף.

אני באופן אישי קיבלתי החלטה להתרכז באמנים ישראליים בלבד. גם מתוך תחושת פטריוטיות מסויימת, אך גם משום שאמנים אלו נגישים יותר לאספן הישראלי, וניתן לעיתים להגיע ולבקר אותם בסטודיו בו הם עובדים, בכדי להתרשם ממגוון של עבודותיהם.

גם מבחינת העלויות, אמנות ישראלית איכותית תהיה הרבה יותר קרובה להישג ידו של האספן ביחס לאמנות בינלאומית איכותית. מחירי האמנות בחו"ל עולים במהירות עצומה, והאמנות הישראלית עדיין נמצאת הרבה מאחור, מה שגם יוצר לעיתים קרובות הזדמנויות פז להשקעה.

שלוש אסטרטגיות מרכזיות

אני נוהג לאפיין את אספני האמנות לפי שלושה סוגי השקעה שונים, וכל אספן צריך לבחון איזו אסטרטגיה מתאימה לו. אגב, לא חייבים לבחור רק באחת מבין האסטרטגיות.

רכישה במחיר מלא של אמנים מבוססים וידועים

אסטרטגיה זו מאפיינת אספנים שגורם מחיר היצירה פחות מטריד אותם. צורת השקעה זו מתאפיינת בהתרכזות באמני הקו הראשון, שכבר ביססו לעצמם שם ושוק. מחירי עבודות של אמנים אלו כבר גבוהים, ולכל אמן כזה היסטוריית מכירות יציבה ומוכחת. אספנים כאלה מעסיקים לעיתים יועצי אמנות ואוצרים המלווים את האוסף.

סוג השקעה זה מתאים לאוסף גדול ומבוסס, המעוניין לבצע השקעות כספיות גדולות ומרוכזות. בצורה זו יכול האוסף לשמור על ערכו, תוך הסתמכות על כך שבשל נדירותן של יצירות יקרות מסוג זה, וההיצע המוגבל שלהן, ערכן רק יעלה. מתוך כך, גם אם האספן ירצה למכור את היצירה ולממש את ההשקעה, הסחירות שלה תהיה ברוב המקרים גבוהה יותר, וניתן יהיה למכור אותה במהירות.

קיימים אמנים רבים הנמנים על הקבוצה היוקרתית של אמנים מבוססים. בין האמנים בהם ההשקעה היא הגבוהה ביותר (כהשקעה גבוהה אני מתייחס למחירים הנקובים בעשרות אלפי דולרים ועד מאות אלפי דולרים) ניתן למנות את נחום גוטמן, ראובן רובין, משה קסטל ומרדכי ארדון. עבודות מסויימות של אמנים נוספים יכולות להגיע למחירים גבוהים (מעל 10,000 דולר), אך עבור חלק מהן מדובר במחירים פחות יציבים, ויתכן כי מחיריהם יעלו וירדו ללא סימנים מוקדמים. בין אמנים אלו ניתן למנות את מנחם שמי, משה מוקדי, לודוויג בלום, אברהם נתון, לאה ניקל, יוסף זריצקי, יוסל ברגנר, שמואל בק, אביגדור אריכא, יוחנן סימון, משה גרשוני, משה קופפרמן, אביגדור סטימצקי, אורי ריזמן, מיכל נאמן, ערן רשף, יחזקאל שטרייכמן, ליליאן קלאפיש, מאנה כץ, אבל פאן, מרסל יאנקו, ועוד רבים אחרים.

רכישה בזול מאמנים בתחילת דרכם

מי שבוחר באסטרטגייה זו, כדאי שיעשה זאת תוך נכונות להשקיע זמן במחקר, בדיקה והיכרות עם האמנים הפוטנציאליים להשקעה. מטבע הדברים, קיימים אמנים רבים שהשקעה בהם יכולה לבוא בחשבון, אך צריך לזכור גם שרוב האמנים אינם מצליחים בסופו של דבר לבנות לעצמם שוק. אסטרטגיה זו מאפיינת שני סוגים מרכזיים של אספנים:

• אספנים להם אין סכומי כסף גדולים להשקעה. היתרון הגדול ברכישת עבודות של אמנים בתחילת דרכם הוא שמחירי העבודות שלהם עדיין נמוכים בהרבה ממחירי עבודות של אמן מבוסס. בצורה זו ניתן לבנות אוסף אמנות מעניין גם בהשקעה צנועה יחסית.
• אספנים הרפתקניים. אספנים היודעים כי רכישה בזול של יצירה יכולה להתברר ברבות הימים כהשקעה נפלאה, אולם מודעים לכך שברוב המקרים יתברר בדיוק להיפך, והאמן לא יתפתח ויגיע אל האוספים המוזיאוניים.

רכישה במחיר בינוני של אמנים שכבר הוכיחו את עצמם.

קיימות שלוש סיבות עיקריות מדוע כדאי לעיתים לרכוש עבודות של אמנים מוכרים שכבר בנו לעצמם שוק:

• האמן לא מיצה את הפוטנציאל שלו. במצב מסוג זה העבודות של האמן כבר נמכרות בשוק המשני, והוא כבר צבר לעצמו שם ואספנים המוכנים לרכוש את עבודותיו, אך האספן מעריך כי האמן עדיין לא מתומחר בצורה מלאה, ובעתיד העבודות שלו עתידות לעלות במחירן. הבעיה עם שיטה זו היא שלעיתים מתברר כי האמן הפך לפחות פופולארי, ומאבד בהמשך הדרך מערכו.
• הזדמנות מיוחדת לרכישה. קיימים מצבים (כגון, לדוגמא, במכירות פומביות, לוחות קניה / מכירה באינטרנט או במכירות תכולת בית) בהם תיקרה בדרככם הזדמנות לרכוש עבודה של אמן במחיר שהוא נמוך משמעותית ממחיר השוק הרגיל שלה. עליכם להיות ערניים לכך, ולדעת לנצל את ההזדמנות כאשר זו נקרית בדרככם. אולם גם כאן חייבים לזכור כי לעיתים מה שנראה טוב מכדי להיות אמיתי מתברר בסופו של דבר כלא טוב ולא אמיתי.
• עבודה טובה במיוחד. במקרים בהם האספן משוכנע כי מדובר בעבודה טובה או מיוחדת המצדיקה את רכישתה לאוסף. כאן, כמובן, מדובר בשאלה סובייקטיבית, ולא ניתן להגדיר עבורה קווים מנחים.

קניית מציאות או קניית הטוב ביותר?

יועצי השקעה רבים ימליצו לך להשקיע ולרכוש את היצירה הטובה ביותר אותה ניתן לרכוש בתקציב העומד לרשותך. אותם יועצים גם יטענו כי חיפוש מציאות הוא מסוכן. אני באופן אישי נהנה מאד מעצם החיפוש אחר מציאות, ומאיתור יצירה המתומחרת מתחת לשווי השוק שלה, אך אינני יכול לפסול את הגישה ההפוכה.

בניית אוסף עקבי או מגוון?

קיימות בנושא זה שתי אסטרטגיות עיקריות:

• בחירה של תקופה או סגנון מסויימים. לאחר שבוחרים את התקופה והסגנון, ניתן להתחיל לרכוש אוסף שמתאפיין בהמשכיות ומיקוד.
• בניית אוסף מגוון. בחירת יצירות ללא תקופה מסויימת או סגנון מסויים. כאן הבחירה צריכה להיות לפי הטעם האישי, כלומר, לרכוש את היצירות אותן אתם אוהבים, והטעם שלכם יהפוך להיות עמוד השידרה שישמור על המיקוד וההמשכיות של האוסף.

גם אם מתמקדים בתקופה או סגנון מסויימים, צריך להחליט האם לרכוש יצירות של קבוצה קטנה של אמנים (או אפילו אמן אחד בלבד), או להרחיב את היריעה, ולכלול באוסף יצירות של אמנים שונים. מטבע הדברים, התמקדות באמן אחד או בקבוצת אמנים קטנים, מהווים הימור גדול יותר מפיזור ההשקעה בין אמנים רבים יותר.

תיעוד ומחקר

אחד החלקים החשובים ביותר בשמירת וטיפוח השווי של האוסף שלכם הוא תיעוד מדוייק של הרכיבים השונים באוסף שלכם. ככל שהמידע שיהיה לכם אודות הציורים יהיה מלא יותר (מה שנקרא באנגלית Provenance), כך יעלה השווי של הציורים באוסף שלכם בצורה משמעותית. מכאן, שאחת הדרכים הטובות ביותר לשפר את שווי האוסף שלכם הוא ביצוע מחקר מעמיק אודות כל ציור באוסף, על מנת לגלות פרטים נוספים אודותיו שיעלו את השווי שלו. כאשר אתם מתעדים את האוסף, חשוב לציין מספר רכיבים:

• ממי קניתם את הציור ובאיזה מחיר.
• השקעה נוספת אותה ביצעתם בציור: רסטורציה ומסגור.
• בעלים קודמים של הציור: נסו לשאוב ממי שמוכר לכם את הציור מידע רב עד כמה שניתן אודות הבעלים הקודמים שלו. המטרה שלכם היא לבסס היסטוריה של הציור עד אל האמן עצמו.
• ספרים, קטלוגים, מגזינים, סרטים וצילומים בהם מופיע הציור.
• תערוכות בהם השתתף הציור (במיוחד אם קיים תיעוד לכך בצורת מדבקה בגב הציור)
• היסטוריה של מכירות פומביות בהן השתתף הציור, ההערכה אותה קיבל והמחיר בו נמכר.