ביוגרפיה

הנרי שלזניאק נולד במדינת ניו-יורק שבארצות הברית לאב שהיה מדען בעל שם בינלאומי בתחום מדעי החיים ולאם ציירת, שניהם רחוקים מן המסורת היהודית. בשנת 1951 עלה שלזניאק כשהוא בן 13 עם הוריו לישראל, והשתקע עם משפחתו בדירה בשטח מכון ויצמן ברחובות. הוא למד בבית ספר תיכון ברחובות עד כיתה ז', אך לא סיים את לימודיו.

בשנת 1959, לאחר שסיים את שירותו הצבאי, יצא שלזניאק ללונדון בכדי ללמוד פסיכואנליזה, אך לא סיים גם את לימודיו שם, וחזר לארץ כעבור כשנה וחצי.

בשנת 1961 עבר שלזניאק לגור בבית המשפחה בכפר האמנים בעין הוד, שם עסק בכתיבה ספרותית. הוא פגש צלמת שויצרית שביקרה בכפר, וזו לימדה אותו את יסודות הצילום. הוא החל לצלם, ואף הקים חדר חושך ומעבדת צילום. במקביל התפרנס מעבודה שסידר לו אביו כצלם טכני במעבדת מחקר. בשנת 1966 הוא עבר עם אשתו ושתי בנותיו לתל-אביב, שם פגש את רפי לביא. לביא זיהה מייד את כשרונו, והציע לו להציג מיצירותיו בתערוכה בגלריה מסדה, שהיוותה מרכז אלטרנטיבי לאמנים צעירים. מאוחר יותר החל להציג את עבודותיו בתערוכות קבוצת עשר+.

בשנת 1967 חזרו אביו ואמו לארצות הברית, והנרי נהג לבקרם, אז גם נחשף לאמנות האמריקאית המודרנית של אותה עת, לאמנותו של רוברט ראושנברג ולאמנות הפופ.

רבים מתארים את שלזניאק כאמן של אמנים, כלומר, אמן המוערך על ידי חבריו האמנים, אך לא על ידי הממסד. רק לאחר מותו זכה שלזניאק לתשומת לב של הממסד, שהייתה חסרה בעודו בחיים.

אודות עבודותיו של הנרי שלזניאק

בתחילת שנות ה-60 החל שלזניאק ליצור בצילום ניסיוני, צילומים מטופלים וקולאז'ים. נושאי הצילום שלו היו בעיקר קוצים ובני אדם שהמצלמה איננה מתמקדת בהם, והם הופכים כאילו שקופים. הוא הרבה לצלם כנגד האור, בניגוד לכללי הצילום המקובלים, כך שנוצרו צילומי שחור לבן בקונטרסט חזק. בעת הפיתוח הוא הרבה להשחיר, להלבין וטפטף חומר פיתוח על ניירות הצילום שלו. בצילומיו הוא לא ניסה להכניס משמעות או ביטוי פנימי מסויים, אלא להציג את טכניקות הצילום המיוחדות שלו.

החל מסוף שנות השישים עבר שלזניאק לציור, והתמקד ביצירה בסגנון דלות החומר, עם דימויים מעולם התרבות, אך ללא נגיעה בטבע. ברבות מעבודותיו השתמש שלזניאק בצבע הלבן עליו עשה שימוש בטכניקת הקולאז', לעיתים תוך שימוש בכתבות וביקורות אמנות שנלקחו מן העיתונות הישראלית של אותה עת, צילומים של גיבוריו (כגון אברהם לינוקולן), ציורים של ציירי אירופה הגדולים, ולעיתים בהדבקת ניירות לבנים ריקים על הרקע הלבן.

שלזניאק לא עשה שימוש כמעט באביזרי ציור רגילים, אלא בחומרים הנמצאים בחנויות מסוגים אחרים. בתחילה השתמש בבדים, אך במהרה עבר לעבודה על לוחות עץ לבוד. הוא נעזר בשבלונות של אותיות, חותמות, טפטים וחומרי בניין. הוא עשה שימוש בצבעים תעשייתיים ובמברשות במקום מכחולים. לתוך אלה הוא שילב דקורציות שנוצרו בשבלונות וצבעי התזה של כוכבים, פעמונים, פרחים, לבבות ועוד, תוך הדגשת הקיטש שבהם, ואולי דווקא הדגשת היופי שלהם והדרמה האסטטית על רקע דירוג דק-דק של גווני לבן היוצרים ריק מינימליסטי. מסביב הוא פיזר צורות גיאומטריות מושלמות, בדרך כלל מעגלים או קווים מסורטטים במחוגה או סרגל. לתוכם שילב בהתחלה גם דמויות אותן הקרין במקרן שקופיות של ציורים מפורסמים על הבד, ולאחר מכן הדגיש את קווי המתאר שלהן בעיפרון כל שנותר מהן ייצוג סכמטי, כמעט אנטומי, בלבד.

חבריו של שלזניאק אמרו כי הבחירה שלו בחומרים הזולים לא הייתה דווקא מתוך אידאולוגיה כמו מתוך כך שאמצעים אלו היו זולים וזמינים יותר, והוא עצמו היה חסר אמצעים כלכליים.

מקורות מידע

• גזית, כרך כ"ט, ט'-יב', עמ' 79

תערוכות יחיד

תערוכות קבוצתיות מרכזיות