חיים אתר (1902 – 1953)
הצייר חיים אתר (אפתיקר) שילב בין חלוציות פיזית לבין חלוציות בעולם האמנות. האוסף אותו בנה הפך לבסיס עליו הוקם המשכן לאמנות בעין חרוד, שגם קרוי על שמו.
חיים אתר נולד בבית דתי, אך כבר בגיל צעיר החל בפעילות ציונית בעקבות פרעות 1919 שארעו באוקראינה. בשנת 1922 עלה לארץ ישראל, ונמנה על מייסדי קיבוץ עין חרוד.
אתר לא למד אומנות בצורה מסודרת, ואת עיקר ההשפעה על עבודתו ניתן לייחס לשתי תקופות אותן בילה בפריז, בשנת 1933 ובשנים 1937-1938, אז גם נחשף לסגנון של אסכולת פריז, ולסגנון הציור האקספרסיוניסטי שאיפיין את האמנים היהודים המזרח אירופאים שישבו בפריז באותה התקופה.
חיים אתר קיבל על עצמו שליחות של עיצוב התרבות הקיבוצית, ובשנות ה-30 וה-40 יצר סדרות של ציורים עבור הסדר הקיבוצי וחגי הקיבוץ. מן הצד השני, לא היה אתר דומה לאמנים אחרים שפעלו באותה תקופה בקיבוץ, ולא עסק בציור אלמנטים ישראליים מובהקים כגון הווי הקיבוץ או נופי הארץ. עיקר עבודתו של אתר הייתה דווקא סביב דיוקאנות של משפחתו, חברי הקיבוץ, ילדים ודיוקנאות עצמיים. הוא צייר אנשים פשוטים ולא אנשים בעלי שם או מנהיגים פוליטיים, בכל פעם דיוקן אחד, ללא דיוקנאות משותפים או קבוצתיים. בנוסף צייר אתר מעט ציורי טבע דומם, בעיקר ציורי פרחים. בציוריו הוא לא ניסה לדייק בפרטים, אלא נתן ביטוי בצבעים חמים ועזי הבעה לאור שבפניהם של ילדי ואנשי ארץ ישראל. במשיכות מכחול עזות ועבות שאינן מתעכבות על הפרטים נתן ביטוי לחוויה אנושית-חברתית עמוקה ועזה. רוב ציוריו צוירו על גבי בדים צנועים וקטני מידות, בצבעים עזים וספורים, הסוגרים על הדיוקן, כמעט ללא טיפול בחלל העוטף את הדמות המצויירת. בתקופה המאוחרת יותר של עבודתו ניתן לראות בציוריו השפעה של סוטין, והדמויות אותן צייר היו בעלות עיניים גדולות מדי ופה קטן מדי.
אמנים רבים שניסו לחיות וליצור במסגרת הקיבוץ נתקלו בקשיים בשל הניגוד בין הצורך לביטוי עצמי ואינדיבידואליזם, אל מול המסגרת של החברה הקיבוצית. אתר הצליח לשלב בין השניים בכך שהחל את יומו לפנות בוקר בעבודה במאפיית הקיבוץ, כך שבמשך היום יוכל להקדיש זמן לציור.
בשנת 1937 החל לאסוף יצירות של אמנים מן הארץ ומן העולם, ופריטי יודאיקה במסגרת "פינת האמנות" אותה הקים בצריף עץ קטן בקיבוץ. החזון של אתר נתקל בתחילה בספקנות, אך בעבודת נמלים ובאמונה דחף אתר להגשמת חלומו, עד שבשנת 1948 החלה הקמתו של המשכן לאמנות כפי שהוא מוכר כיום. במכתב מפריז כתב אתר כי עלינו "לחנך את עצמנו תוך חיים באמנות, שאם לא כן, נשקע תוך קטנות החיים, והיא תכריע אותנו".
תערוכות מרכזיות
שנה | שם התערוכה | מקום | עיר | אוצר/ת התערוכה |
---|---|---|---|---|
1940 | תערוכת יחיד | מוזיאון תל אביב | תל אביב | |
1954 | תערוכת זיכרון | המשכן לאמנות | עין חרוד | |
1954 | תערוכת זיכרון | מוזיאון תל אביב | תל-אביב | |
1954 | תערוכת זיכרון | המוזיאון לאמנות חדישה | חיפה | |
1975 | רישומים | בית אורי ורמי נחושתן | אשדות יעקב איחוד |
תערוכות בחו"ל:
שנה | מקום | עיר | מדינה |
---|---|---|---|
1954 | הביאנלה ה-27 | ונציה | איטליה |
תערוכות קבוצתיות מרכזיות:
שנה | שם התערוכה | מקום | עיר | |
---|---|---|---|---|
1926 | התערוכה החמישית של אגודת אמנים עברית | מגדל דוד | ירושלים | |
1971 | האקספסיוניזם הארצישראלי בשנות ה-30 | מוזיאון ישראל | ירושלים | יונה פישר |
פרסים מרכזיים
חיים אתר זכה בפרס דיזינגוף היוקרתי בשנת 1943.
פרסים נוספים:
- פרס "ירושלמי" של מוזיאון תל אביב, 1942
- פרס ההסתדרות, 1946
חיים אתר כהשקעה
עבודותיו של חיים אתר כמעט ואינן מגיעות למכירה, ולכן גם אם אספנים מעוניינים להוסיף עבודה שלו לאוסף שלהם, בדרך כלל צריך להמתין זמן רב עד שציור שלו יוצא לשוק. מן הצד השני, הציורים של אתר אינם יקרים באופן מיוחד, וציור שמן קטן (רוב ציוריו הם קטנים) יימכר בין 1000 ל-2000 דולר.