ביוגרפיה

משה רוזנטליס נולד בעיר מריאמפולה שבליטא. הוא למד בבית הספר העברי בעיר, ולאחר מכן המשיך בלימודיו בין השנים 1940 ל-1941 במסגרת האקדמיה לאמנות בקובנה. בין השנים 1942 ל-1945, במהלך מלחמת העולם השניה, שירת רוזנטליס כחייל באוגדה הליטאית בצבא האדום, ואייר כרזות תעמולה מגויסות. עם תום המלחמה, בין השנים 1945 ל-1950, המשיך בלימודי האמנות במסגרת האקדמיה לאמנות פלסטית בווילנה, שם סיים תואר שני. בשנת 1950 התקבל כחבר באגודת ציירי ליטא.

בשנת 1958 עלה רוזנטליס לארץ. בארץ ניסה רוזנטליס להגיע אל משרד החינוך בכדי ללמד ציור, אך מרדכי ארדון, שהיה הממונה הארצי על הציור, טען כי הוא מושפע יותר מדי מהציור הסובייטי, ולכן תידרש ממנו למידה של הציור המודרני.

רוזנטליס עבד כמורה לציור במשך 15 שנה, לא מכר אפילו אחת מעבודותיו, ולא הציג באף תערוכת יחיד. הוא לימד אמנות במסגרת שונות:

• בית הספר לאמנות ויצו (1959-1975)
• המדרשה למורים תלפיות בתל אביב (1964-1970)
• הפקולטה לאמנות באוניברסיטת בר אילן והפקולטה לאמנות באוניברסיטת תל-אביב (1970-1973)
• האקדמיה לאמנות ולעיצוב 'בצלאל' בירושלים (1972)
• המדרשה לציור ברמת השרון (1974-1983)

החל משנת 1960 נהג לבלות את תקופת הקייץ בציור בצפת, עד שבשנת 1982 גם רכש לעצמו בית עם סטודיו בעיר. בשנת 1964 הוא החל לצייר בסטודיו ביפו (שבתחילה נחלק עם הצייר שמואל טפלר עד 1976).

בשנת 1973 נסע רוזנטליס לשנה לסיטה לאמנות בינלאומית (Cité des Arts) בפריז.

אודות ציוריו של משה רוזנטליס

רוזנטליס התחנך כנער במסגרת ברית המועצות, בה לאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה האמנות ממוקדת בריאליזם חברתי מוגבל. בתקופה זו לא הכיר את הציור המופשט, ואפילו אימפרסיוניזם היה מוגדר כאמנות בעייתית.

כאשר הגיע לארץ נאלץ רוזנטליס להתמודד, כמו אמנים עולים רבים אחרים, עם האור הים התיכוני העז, המצב הפוליטי המורכב, הנוף החדש, ומפגש התרבויות של המזרח והמערב. במצב זה היה חייב לבחור בין היצמדות למה שהכיר באירופה, לבין מעבר לציור המודרני הישראלי. דומה שרוזנטליס בחר לעצמו שביל זהב בו קיבל רכיבים מודרניים רבים, זאת מבלי שוויתר על הציור האקדמי של מזרח אירופה.

בציוריו של רוזנטליס ניתן למצוא חיפוש של מוסיקה ושירה, כאשר הבסיס הפיגורטיבי נעטף ומצטמצם אל תוך כתמי צבע קונטרסטיים ומתוחמים היטב בקווים עבים ודקים. הנחת הצבע בשכבות עבות, אך עם זאת כאילו שקופות וקלילות, יוצרת ציור שטוח ולירי על גבול המופשט. בציוריו אין פעמים רבות מוקד בודד לקומפוזיציה, ומרכזי הכובד השונים מתקשרים בינהם באמצעות הצבעים ורמות התאורה השונות. עבודותיו של רוזנטליס נוגעות במציאות, אך אליה מתווסף הפירוש האישי שלו במבנה, צורה ואור.

הנושאים העיקריים בציוריו כוללים דמויות (לרוב נשים עם כלי נגינה), פנים חדר ונופים.

רוזנטליס הרבה להכין ציורי הכנה (אטיודים) אותם צייר על גבי קרטונים קטנים אותם הכין מראש, ואז בסטודיו היה עובד על פי אטיודים אלו.

בשנים 1978-80 צייר רוזנטליס ארבעה ציורים מונומנטאליים העוקבים אחר קורות העם היהודי שקיבלו את השם "קורות עם ישראל". הסדרה, שהוזמנה על ידי איש העסקים שאול אייזנברג, נקבעה על קירות חדר הישיבות של "בית אסיה" בתל אביב.

על עבודתו אמר רוזנטליס: "בציור שלי אני מחפש את השירה, את המוסיקה. אני מחפש ויברציה של הנחת הצבע וכן את הקצב בתמונה". עוד אמר על ההפשטה בציוריו: ""כדי לפשט צורות צריך לעבוד קשה יותר, לחקור, להשתמש בדמיון, ולערב את האינטלקט ואת הרגשות".

פרסים מרכזיים

• פרס ראשון לרישום, האקדמיה לאמנות, וילנה, 1948 ו-1949
• פרס ממשלתי עבור הישגים באמנות הפלסטית, ליטא, 1950
• פרס עבור כרזה,ליטא, 1951
• מדליה ממשלתית עבור הישגים באמנות הפלסטית, ליטא, 1954
• פרס הסתדרות העובדים הכללית, ישראל, 1966
• פרס ישראל פולק לספרות ואומנות, בית שלום עליכם, 1997

תערוכות יחיד