ביוגרפיה

אהרון כהנא נולד בשם המקורי הרמן כהאן בשטוטגרט, גרמניה למשפחת סוחרים אמידה.

בשנת 1922, לאחר שניתק את קשריו עם הוריו, קיבל כהנא מלגה ממשלתית, והחל ללמוד באקדמיה לציור ופיסול בשטוטגרט. לאחר שסיים את לימודיו, עבר כהנא בשנת 1925 לברלין, והפך לבן חסותו של אלפרד פכטהיים, שגם סייע לו לקבל מלגה להמשך לימודיו בפריז. כהנא שהה בפריז בין השנים 1927 ל-1929, שם נחשף לציור הפוביסטי והקוביסטי. עם שובו לברלין התפרנס מעיצוב חלונות ראווה וציור פורטרטים.

כהנא עלה לארץ ישראל בשנת 1934 בעקבות עליית הנאצים לשלטון, והשתקע ברמת גן. בתחילה התפרנס מעיצוב חלונות ראווה. בשנת 1947 נסע לפריז, שם למד ייצור קרמיקה.

בשנת 1948 היה כהנא בין החותמים על גילוי הדעת של מייסדי תנועת "אופקים חדשים". באותה שנה ייסד ביחד עם רעייתו בית מלאכה לקראמיקה בביתם ברמת-גן בשם "בית היוצר".

בשנת 1954 נסע כהנא לפריז ושהה שם שנה. בשנת 1956 החליט לפרוש מקבוצת "אופקים חדשים".

בשנת 1972 הוצא בול המציג את הציור "התחיה" מאת כהנא.

ביתו, בעיצוב האדריכל זאב רכטר, הפך לאחר מותו לגלריה המוקדשת לאמנות הקרמיקה.

אודות עבודותיו של אהרון כהנא

בתקופה בה התגורר כהנא בברלין ובפריז, התמקדה עבודתו בעיקר בציור פורטרטים, נוף אירופאי וציור מופשט למחצה, עם השפעה מו האמנות הפוסט-קוביסטית. בתקופה זו היו הציורים שלו סביב נושאים שמרניים, וטכניקת הציור הייתה איכותית אך לא פורצת דרך.

לאחר עלייתו לארץ ישראל, השתנה סגנון ציורו, והוא החל לצייר נופים ריאליסטיים, סגנון שאפיין אותו מאמצע שנות ה-30 ועד סוף שנות ה-40. בציוריו הוא השתמש בצבעי אדמה חומים ואפורים מאופקים, עם נגיעות של צבעים נוספים ליצירת ניגוד. מן הצד השני השמיים הכחולים בציוריו נראים אפורים וקודרים.

באמצע שנות ה-40 החלה להופיע בציוריו של כהנא השפעה של תנועת הכנענים, שהתבטאה בהופעת מוטיבים ונושאים מן המקרא וכן איזכורים של ממצאים ארכאולוגיים וסמלים מיתולוגיים מונומנטאלים. סגנון זה קיבל את השם ”הפשטה ארכיאולוגית” או ”הפשטה שֶמית”, ובו הדמויות עברו הפשטה גיאומטרית, והפכו לשטוחות, נטולות פרטים וחדות. את הצורות הגיאומטריות תוחמים קווים עבים וברורים ההופכים אותן לדמויות רבות מאסה. משטחי הצבע בתוך הדמויות מולאו בגווני אדמה חמים, תוך שימוש מועט בגווני ביניים. מן הצד השני נעשה שימוש רב בצבעים מנוגדים. הנוכחות המקראית בציורים אמורה הייתה לגשר בין האיש הפשוט ובין האמנות המופשטת, ובכך התפרסם כהנא כנציג הציור הישראלי המקורי בו מתקיימת הקידמה באמצעות פירוש מחדש של העבר.

בשנות ה-50 עיצב כהנא במסגרת בית המלאכה שלו לקרמיקה לוחות עיטוריים גדולי ממדים מאריחי חרס מזוגגים, וכן כלים שימושיים ודקורטיביים שהוכנו תוך שימוש נרחב בבניית-יד, שבהם היסוד הגראפי מורכב מקווי-מיתאר גאומטריים התוחמים צבעוניות עזה.

מסוף שנות ה-50, ובעיקר מתחילת שנות ה-60 התמתנה ההשפעה הכנענית בציוריו, והוא המשיך ליצור ציורים מופשטים בצבעים עזים וחיים יותר, כאשר צורות גדולות, מעוגלות יותר ומעוטות גוונים תופסות את מרכז הקומפוזיציה, עם השפעות חזקות של סגנון ה-"פופ-ארט" בשנים האחרונות לחייו. בתקופה זו השתמש רבות בצבעי גואש על גבי ניירות.

בתחילת שנות ה-60 יצר סידרה של ציורי שואה מופשטים, סדרת "המעונה", בהשפעת משפט אייכמן. בסדרה זו נראו דמויות אנושיות שבתוכן חיצים או קוצים.

פרסים מרכזיים

אהרון כהנא זכה בפרס דיזנגוף היוקרתי פעמיים, בשנת 1938 ובשנת 1953.

פירוט הפרסים:

• פרס דיזנגוף, עיריית תל-אביב, 1938
• פרס דיזנגוף, עיריית תל-אביב, 1953
• פרס הספורט באמנות, 1956
• פרס לציור לציון יום העצמאות העשירי של ישראל, 1958
• פרס מוזיאון סולומון גוגנהים על הציור "המעונה", ניו יורק, 1960

תערוכות יחיד

תערוכות יחיד בחו"ל

תערוכות קבוצתיות מרכזיות בחו"ל